קרטל קולומביאני

קרטל קולומביאני

פרננדו בוטרו הצייר והפסל הקולומביאני מתאר בסגנונו המיוחד סצנות מחייהם של בני ארצו ומצייר דמויות שמנות בהומור רווי ביקורת חברתית פוליטית נסתרת. מה שעושה את ציוריו לקליטים ועם זאת רציניים מבחינת המסר שלהם, היא העובדה שהוא מתאר אותן – מצד אחד מלאות חיים ושמחה כביכול, מצד שני, הן מביעות אדישות וניכור. אין חיוך על פניהם, והם נראים אפטיים וחסרי חיות גם כשרוקדים או יוצאים לפיקניק. הוא רומז לכך שמבחוץ – התלבושות והתסרוקות "עשויות למישעי" והדמויות עסוקות בפעולות יומיומיות ובחגיגות, אך למעשה, אינן מרגישות שמחה שלווה או סיפוק.  משהו חסר להן מבפנים… גם בתיאורים המחברים את בוטרו להיסטוריה של האמנות (לדוגמא: האינפנטה מרגריטה) – הוא שומר על הסגנון של דמות שמנמנה (מסמלת את הנאות החיים הגשמיות ) שאינה מאושרת. (למרות היותה בת המלך…). בוטרו רומז לכך שהמצב הדיכוטומי הזה – צבעוניות מהממת של דמויות בסיטואציות שמחות (האמורות להוליד באדם שמחה ואושר) –מופיעות דווקא כאדישות וחסרות הבעה. כך הוא מעביר לנו בשפת האמנות את הרגשתו שזהו מצב לא טבעי הדורש מאיתנו לרדת לעומק הבעיה, להבין אותה ולטפל בה.

נראה שאזרחי קולומביה הסובלים ממלחמת אזרחים רבת שנים הממומנת ע'י עסקי סמים, אינם יכולים להנות מכל הטוב של חייהם. אנשים שאינם מאושרים הופכים לעתים קרובות לצרכני סמים. מכיון שאינם מוצאים טעם, מילוי בחייהם. הסמים "מרדימים" אותם והופכים אותם למכורים, חולים, חסרי שליטה וחסרי אונים. הם מאבדים לגמרי את היכולת להתמודד עם ההתמכרות ביחד עם חיים בלתי מספקים.  מצד שני, מצויים אנשים וארגונים המנצלים באופן ציני ואכזרי את חולשתם של בני הדור הזה, כדי להרוויח עוד ועוד כסף (גם הם חסרי שליטה מול התאווה האגואיסטית שלהם לממון)…
בדור שלנו, אפילו בני אדם שיש להם כביכול הכל!, בית יפה,  לבוש יפה, עבודה, כסף, משפחה תומכת – מרגישים שמשהו חסר בחייהם. הם שואלים "בשביל מה אני חי"? ותשובה – אין… הם מרגישים שאין משמעות ואין תכלית לחייהם  וכתוצאה מהרגשה קשה זו, הם בורחים אל הסם כדי לא להרגיש כאב והופכים לרובוטים חסרי רגש.
בשנים האחרונות מתאר בוטרו גם סצנות הקשורות ישירות למלחמת האזרחים האכזרית, ומתאר הרס ומוות כמו ביצירה "הטבח בקתדרלה" ואחרות. למה הצורך במשמעות בחיינו מתגבר ומתפשט בעולם דווקא בדור האחרון? למה אנשים שואלים מה הטעם בחיים? למה הם אינם מאושרים ומסופקים???


Comments are closed.