שוויון פעם והיום

שוויון פעם והיום

עולם האישה הוא מאוד מורכב. והיום הוא מאוד השתנה לאומת מה שהיה לפני כמה עשרות שנים. כי החיידק שנקרא "פמיניזם" השמיד את המושג הנ"ל לגמרי וזה לא ממש מה שרצו לקבל מלכתחילה כאשר התחילו את התנועה שתפסה המונים.

פעם ידענו שאישה – זה בית. היא הייתה מחנכת ילדים, דואגת לכל הצרכים של המשפחה ושל הבית – אוכל, כביסות, ניקיון וכו'. אך יום אחד מישהי החליטה שזה לא מספיק והיא החליטה שרוצה להיות שווה לגבר – רוצה לעבוד, להתפרנס, לנהל עסקים וכלל לא רוצה להיות סגורה בארבע קירות של הבית. שיהיה שוויון.

זה נגע גם באופנה. נשים התחילו ללבוש מכנסיים, חליפות גברים ואפילו אניבות. גזרו את השיער ובהדרגה הגיעו לאורך של 0. והכל דרך מלחמות קשות כי כל זה הייתה מהפכה.

כיוון חדש בתרבות הצריכה – מינימליזם

לעומת זאת קם היום טרנד חדש ששמו מינימליזם.

מדובר בכך שצריך לבדוק את כל הדברים בבית, להשאיר רק מה שאוהבים וצריכים וכל היתר למקור או לתת למישהו אחר. זה מתייחס לכל הדברים בבית ובחיים בכלל.

הדבר מאוד מקל על החיים. כאשר יש רק דברים שצריכים ונהנים מהם ולכל דבר יש מקום בבית, אז גם יותר קל לבחור מה ללבוש בבוקר, גם קל יותר לשמור על הסדר ולנקות את הבית.

האמת שיש בזה משהו, כך אנחנו מתחילות להרגיש כי כל הדברים משרתים אותנו ולא אנחנו רודפים אחרי ההמלצות של אנשים אחרים שדוחפים לנו את מה שהם רוצים למכור.

הגשמה עצמית וחיפוש עצמי

אך תוך כדי החיפושים האלה היא לא מצליחה להתמקד במשהו אחד ולהתפתח בו. כי כדי להגיע להישגים גבוהים במשהו צריך השקעה, זמן וסבלנות. והיא מתבזבזת בדרך. ובינתיים היא לא מצליחה להתפרנס, היא לא רוכשת ניסיון רלוונטי, הזמן טס ויחד איתו הגיל. ולמה היא מגיעה? רק אכזבות.

היום מאוד קשה להתעלם מהנושא הזה – הגשמה עצמית.

זה מגיע מכל מקום – טלוויזיה, מאמרים באינטרנט ועיתונים, וכולם כבר מדברים על זה. ופתאום אישה שיש לה מקום עבודה מסודר ומשכורת מכובדת עוזבת את הכל ומתחילה ללמוד משהו שחלמה על זה מהילדות אך לא הגשימה כי התחום הזה לא ממש רווחי.


Comments are closed.