גבריאל הכט

גבריאל הכט

צרפתיה שלמדה ב-MIT (לא בטוח). באה מהגישה של לאטור וקאלון. נשואה לפול אדוארדס שהוא הסטוריון של המדע – התפתחות המחשבים, מדעי מזג אויר. שניהם מלמדים במישיגן.

עוסקת בשאלה איך הטכנולוגיה יוצרת את הצרפתיות ואיך הצרפתיות בוחרת את הטכנולוגיה. קופרודוקציה.

זה בניגוד לגישה שמפרידה בין הפוליטי לטכנולוגיה, בין החברתי למדעי. זו אותה דחיה שהיא עושה וגם לאטור עושה.

לא רק הטכנולוגיה ולא רק הפוליטיקה

המהלך שבד"כ עושים בסוציולוגיה / מדע המדינה: להסביר למה נחברה הטכנולוגיה הזו או איך צרפת הפכה להיות מגורענת. ההסבר נמצא בקונטקסט. הסיבתיות – החברתי מסביר את הבחירה בטכנולוגי. אבל הספר שלה מראה שזה לא זה. STS לא מקבל את הכיוון הזה של הסיבתיות. לא החברתי מסביר את הטכנולוגי. יש כאן קונפליקט, מחלוקת, בני ברית שונים שבסופו של דבר הגיעו להסכמה "מה זה הטבע". ואז קיבלנו את הטבע כמושג נטרלי שלא מתווכחים עליו. כנ"ל החברתי. מה שלאטור, קולון והכט אומרים: אתם לוקחים את המאוחר ובעזרתו מסבירים את המוקדם. הם אומרים: הפרוייקט הזה עיצב את הצרפתיות, הלאומיות, את מה שקוראים בסוציולוגיה: את הקונטקסט.

קאלון בהקדמה לספר

צרפת היא אובייקט מצויין למחקר STS. מקרה יוצא דופן, מעין מעבדה שמעוצבת לנתח את היחסים שבין מדע, טכנולוגיה וחברה. בארה"ב, גרמניה ומקומות אחרים יש חלוקה בין הפוליטי והמדעי. מוסדות מדעיים שהפוליטי לא יכול לערער אותם. הפרדה מאוד חזקה בין מדע ופוליטיקה. בגרמניה – רק המומחים יכולים לקבל החלטות. בצרפת – לטענת קאלון – השילוב של הטכנולוגי מדעי עם הפוליטי החברתי הוא בלתי ניתן להפרדה. ולכן זה מקרה נפלא עבור חוקרי STS כלי להבין את זה. זה כמו הדרוסופילה של המחקר הגנטי. שנבחרה בגלל מעגל החיים הנוח שלה. סיבות שקשורות לתנאי עבודה, סביבת עבודה, סדר יום של מדענים. הידע המדעי התפתח בתוך תנאים חברתיים.

זה אופי או תרבות של צרפת ששונה מארה"ב. ירון אזרחי כתב על ההפרדה הזו בארה"ב.

בישראל – המל"ג שהוא פוליטי. בנק ישראל – היו תקופות שהיה מאוד חזק עם אוטונומיה.

אסמבלז': הטענה ב-STS היא שהחברתי והפוליטי הינם מרכיבים של הסדרים סוציוטכניים. המושג הזה מדבר על יצירת רצף של מרכיבים ששייכים לעולמות שונים והפיכתם לדבר אחד. הדגש באסמלז' הוא על החיבורים בין המרכיבים השונים. רשת שמורכבת ממרכיבים שונים, שכאשר מחברים אותם ביחד רואים דבר קוהרנטי אינטגרטיבי. הרשת היא בלתי נראית עד שמפרקים אותה.

ההחלטה איזה מרכיב הוא פוליטי חברתי מדעי וכו' קשורה בנקודת המבט שלי ולא במהות של הדבר עצמו.

הבחירה של הכט לתאר לפרט פרטים את הטכנולוגיה הזו לעומת אחרת היא בחירה מתודולוגית: הטכנולוגי מעצב את הלאומי, מעצב את צרפת.

הכט מרחיקה את עצמה מהחשיבה הקונסרבטיבית.

האימפקט של הגירעון הוא גם על החברה הצרפתית.

יש בספר שלה טענה ראדיקלית, וקאלון מתמצת את זה. מדבר על הכיוון של הסיבתיות מהטכנולוגיה לחברה, ובזה הספר שלה מבריק.

איך היתה צרפת לפני ואיך אחרי.

משטרים טכנופוליטיים: נמצא במשלחות צה"ל, נמצא בכדורסל, נמצא בכל מקום.

Agencemaent תרגום לאנגלית של המושג אסמבלז'.

חשוב לקחת מההקדמה

כיוון הסיבתיות. זוהי טכנולוגיה מכוננת. יש פעולה של צרפתיות לאומיות צרפתית מסוג מסויים. מהטכנולוגיה אל הלאומיות הצרפתית. לא תמיד ב-STS נמנעים מסיבתיות. ג'זנוף מדברת על הדדיות, על קופרודוקציה, סימטריה. זה פחות חזק מאשר סיבתיות.

אסמבלז' – הרכבת השרשרת של ישויות שאינן מתקשרות באופן טבעי האחת לשניה, שהחיבור שלהן יוצר משהו שנראה לנו אורגני, ישות אחת. זו המשמעות של פתיחת הקופסה השחורה. קופסה שחורה – מושג שלאטור קבע. לפתוח ולראות את המרכיבים הסוציו טכניים בפנים. לראות את החיבורים. לראות איך האניה נכנסה לתוך הבקבוק. לראות את הסוגים השונים של הגפרורים.


Comments are closed.