ריטלין – האם גם אני צריך???

ריטלין – האם גם אני צריך???

ריטלין – זה התחיל כתרופה למחלת שינה ולדיכאון, והפך להיות טרנד חם, ולא רק בקרב ילדים.

לאחרונה גיליתי שרבים מעמיתי וחברי נוטלים ריטלין, ומדווחים על שיפור ניכר בתפקוד.

אז אולי גם אני צריכה ריטלין? ואת? ואתה?

מה אתם באמת יודעים על ריטלין??? מה זה בכלל ריטלין? מה הוא עושה? האם יש לו תופעות לוואי? האם ניתן להתמכר לריטלין? איך אני יודע אם גם אני צריך ריטלין?

אז בואו נעשה קצת סדר…

 

מה זה ריטלין?

ריטלין היא תרופה שפותחה  ב־1957 על־ידי יצרנית התרופות ציבה (Ciba Pharmaceutical Company). במקור פותחה התרופה לטיפול בעייפות כרונית, בדיכאון ובנרקולפסיה.

החומר הפעיל בריטלין – מתילפנידאט, הוא חומר פסיכואקטיבי ממריץ של מערכת העצבים המרכזית, והוא ידוע גם בשמותיו המסחריים "ריטלין SR ", "ריטלין LA" ו"קונצרטה. "

מחקרים שנערכו במהלך השנים גילו, כי המתילפנידאט יעיל מאוד בטיפול בתסמינים הקשורים בהפרעות קשב וריכוז, ובעקבותיהם החלה התרופה, ששמה הוחלף לריטלין, להיות משווקת לטיפול בהפרעות אלה.

ב־1980 הכיר המכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש באופן רשמי בהפרעת קשב, מה שפרץ את הדרך לשימוש הגובר בריטלין כתרופה לטיפול בהפרעת זו.

ריטלין

 

ריטלין – מה הוא עושה?

הריטלין או מתילפנידאט בשמה המקורי היא חלק ממשפחת התרופות הממריצות והמעוררות (stimulant), שפועלות על מערכת העצבים הראשית שלנו.

המתילפנידאט  משפיע על חומרים כימיים במוח (נוירוטרנסמיטרים) כמו דופמין ונוירו-ראדרנלין.

החומר שייך לקבוצת הפנתילאמינים ודומה, בין היתר, לאדרנלין, לנוראפינפרין, דופאמין, קוקאין, פרוקאין, אפדרין, אמפטמין או ל-MDMA. הנוסחה הכימית המולקולרית היא (C14H19NO2).

המחקרים מוכיחים כי, הריטלין, מגביר את רמות המוליכות העצבית של דופמין במוח, בכך שהוא גורם לקולטנים במוח שאחראים על ספיגת הדופמין להאט את ספיגת הדופמין בין הסינפסות, ולהשאיר אותו יותר זמן במרווח שבין הסינפסות.

או במילים פשוטות יותר, הריטלין מסייע לאיזון המוליכות העצבית במוח.

 

מה הקשר בין ריטלין והפרעות קשב וריכוז?

השימוש בריטלין לטיפול בהיפראקטיביות החל כבר בשנות ה־50 של המאה ה־20.

לאורך השנים גילו המחקרים כי, המתילפנידאט יעיל מאוד בטיפול בתסמינים השונים הקשורים בהפרעות קשב וריכוז, וכי לאיזון המוליכות העצבית במוח ולעלייה ברמות הדופמין השפעה מיטיבה על הגברת יכולת הקשב, הגברת השליטה העצמית ושיפור הזיכרון.

המחקרים מצביעים על שיפור משמעותי אצל 85%-80% מהאנשים המטופלים בריטלין להפרעת קשב ביכולות הקשב, ובנוסף לכך על שיפור מסוים בהתנהגות, ביחסים הבינאישיים ובביצועים הקוגניטיביים.

השימוש הגובר בריטלין לטיפול בהפרעת קשב החל ב־1980, לאחר שהמכון האמריקני הלאומי לבריאות הנפש הכיר בהפרעת קשב באופן רשמי.

ריטלין

אז איך זה עובד?

הפרעת קשב וריכוז מוגדרת כהפרעה במערכת העצבים המרכזית, וליתר דיוק, במערכת ההפעלה הרשתית, הגורמת לקשיים בהקשבה וריכוז, למידה וזיכרון, וקשיים ביכולת לעבד ולמיין מידע וגירויים הנכנסים הן מהעולם הפנימי (הסובייקטיבי) של האדם, והן מהעולם החיצוני (האובייקטיבי).

קימת הפרעת קשב ללא היפראקטיביות – ADD, והפרעת קשר עם היפראקטיביות – ADHD.

אם כך, בוודאי אתם תוהים – האם אין כאן סתירה?

כיצד יתכן שתרופה שמעוררת וממריצה את מערכת העצבים מסייעת לטיפול דווקא בהפרעת קשב וריכוז, המאופיינת בחוסר שקט מוטורי, אימפולסיביות ולעיתים גם היפראקטיביות?

ובכן, שאלה מצויינת! גם החוקרים התקשו לפתור סתירה זו.

מסוף שנות החמישים של המאה הקודמת פותח ועד היום נערכו אלפי מחקרים שבדקו את התרופה מאספקטים שונים, והשורה התחתונה היא שזה עובד!

חשוב לסייג אמירה זו – הריטלין אפקטיבי למי שסובל מבעית קשב וריכוז- ADD/ADHA. בעוד שעל כל מי שאינו סובל מהפרעה זו הוא יגרום לעוררות של המערכת העצבית!

ובקצרה –

על פי המחקרים, החומר הפעיל, המתילפנידאט, גורם לחסימתם של קולטנים בתאי העצב המוחיים, דבר המעלה את הכמויות של חומרים האחראיים להתנהגות מסודרת, מאורגנת ומעוכבת.

 

מרשם לריטלין – איך? מתי? וכמה?

נטילת ריטלין הינה טיפול להפרעת קשב וריכוז, כך שראשית יש לאבחן ולאשר את קיומה של הפרעה זו.

קיימים תסמינים רבים להפרעת קשב וריכוז.

לפי משרד הבריאות, מי שמוסמכים לאבחן הפרעת קשב הם:

נוירולוג מומחה, פסיכיאטר מומחה, רופאי משפחה עם מומחיות בהפרעת קשב או פסיכולוגים מומחים אשר התמחו ורכשו ניסיון בטיפול בהפרעת קשב וריכוז, זאת ובתנאי שהפנו את המאובחנים לרופא מומחה מורשה לאבחון הפרעות קשב.

איך מגיעים לאבחנה?

קיימים מבחנים ומבדקים רבים לאיתור הפרעת קשב וריכוז, כמו מבחן TOVA ואחרים. במבוגרים, בניגוד לילדים, לא תמיד צריך להשתמש במבחנים הללו כדי לקבוע את האבחנה.

יש הערכה קלינית לא מסובכת שנוירולוג עושה במרפאה, ובמידה וקיים חשד להפרעת קשב וריכוז ניתן להתחיל ניסיון טיפולי בריטלין.

משנקבעה האבחנה, והוחלט על טיפול בריטלין, המינון נקבע ע"י רק רופא, נוירולוג או פסיכיאטר שרושם את התרופה, וזאת על פי נוסחא המתחשבת בגיל ובמשקל.

קיימות מספר תרופות המבוססות על מתילפנידאט ובהן גם סוגים שונים של ריטלין. לכל תרופה השפעה שונה ומינונים: הריטלין הרגיל, וריטלין SR, ריטלין LA וקונצרטה לשחרור מושהה.

 

האם יש לריטלין תופעות לוואי?

ריטלין היא תרופה, וכמו לכל תרופה גם לה יש תופעות לוואי.

תופעות הלוואי הן בדרך כלל מינוריות, כגון חוסר תיאבון, כאבי בטן וכאבי ראש.

תופעות הלוואי של הרכיב הפעיל בתרופה רבות, והן משתנות מילד לילד ומאדם לאדם.

תופעות הלוואי כוללות חוסר תיאבון, כאבי בטן, עייפות, כאבי ראש, אי שקט, עצבנות, שינויים בלחץ דם ודופק מואץ. יש גם דיווחים על הפרעות שינה, והגברה של "טיקים" אצל ילדים.

מכל מקום, כל תופעות הלוואי הן הפיכות, והן נעלמות ברגע שמפסיקים את מתן התרופה.

בכ-10% מהמקרים יש תופעה של ריבאונד – רגרסיה שלאחר סיום השפעת התרופה, ואז התופעות המקוריות מתפרצות ביתר שאת.

במקרים כאלה אפשר לתת תרופה בשחרור אטי או לשנות את המינון.

כמו כן, עלולה לחול בעייתיות בשימוש בתרופה במקרים של חרדה, הפרעות במצבי הרוח, היסטוריה של לחץ דם גבוה, מחלות קרדיווסקולריות, הפרעות קצב, שימוש בחומרים או אפילפסיה.

חשוב לציין כי, הריטלין נכלל בחלק ב' של פקודת הסמים בחוק העונשין תשל"ז-1977 והוא מוגדר כסם (בדומה לקוקאין), וכי קיים חשש שהשימוש בתרופה הוא מקור לפיתוח התמכרות לחומרים אחרים בעתיד.

נוסיף ונדגיש, שתופעות הלוואי הן בדרך כלל קלות, וניתן לצמצם אותן על-ידי התאמה של המינון או זמן הנטילה.

 

אז – האם אני צריך ריטלין?

ובכן, כדי לענות על שאלה זו חשוב ראשית לברר אם אכן יש חשד להפרעת קשב וריכוז.

במאמר "בחן את עצמך – האם עלי ללכת לאבחון הפרעת קשב וריכוז?" תוכל ללמוד יותר על כך.

 

לסיכום

הריטלין נחשב כתרופת הקו הראשון מבין מגוון התרופות לטיפול בהפרעות קשב.

עם זאת המגמה הגוברת של נטילת ריטלין בקרב מבוגרים וילדים, מחייבת בחינה ובירור של הסיכויים, הסיכונים וההשפעות ארוכות הטווח של נטילת התרופה על בריאותינו ועל חיינו.

 

חזרה